החלטה
בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה, ביום 9.11.09.
התביעה הוגשה בגין נזקי גוף שנגרמו, על פי הנטען, בעת שנפלה התובעת באולם אירועים של המבקשת, לאחר שהחליקה על הרצפה במתחם השירותים. על פי פסק הדין חויבה המבקשת לשלם למשיבה סכום של 20,000 ₪, בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.
המבקשת אינה מכחישה קבלת כתב התביעה, אך טוענת, כי העבירה אותו לטיפול סוכן הביטוח שלה, והניחה כי העניין מטופל. המבקשת הופתעה לקבל את פסק הדין, לאחר שסברה כי חברת הביטוח מטפלת בנושא. לגוף התביעה טוענת המבקשת, כי כתב התביעה אינו מצביע על אחריותה לאירוע, וכי ספק אם אכן נפלה המשיבה, כנטען, דווקא באולם האירועים שלה, לאור זאת כי פנתה לחדר המיון רק למחרת, למרות שהיה לה שבר ברגל. המבקשת טוענת, כי סכומי התביעה מופרזים.
המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, ומצביעה על התכתבויות שנערכו בין הצדדים עובר להגשת התביעה. עוד טוענת המשיבה, כי באת כוחה פנתה אל המבקשת טלפונית מספר פעמים לאחר הגשת התביעה, משלא הוגש כתב הגנה, ובכל זאת לא הוגש כתב ההגנה. לטענת המשיבה, אי הגשת כתב ההגנה במשך תקופה הקרובה לשנה מיום קבלת מסמכי התביעה מעידה על זלזול בהליך המשפטי. אשר לאחריות, שבה המשיבה ומפנה לכתב תביעתה, בו מפורטות הטענות מהן עולה אחריות המבקשת לאירוע.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה, כי דין פסק הדין להתבטל, בד בבד עם חיוב המבקשת בהוצאות המשיבה.
אינני סבורה כי העברת המסמכים לטיפולו של סוכן הביטוח מעידה על זלזול בהליך המשפטי, אך העדר המעקב אחר העניין מעיד על טיפולה הרשלני של המבקשת בענייניה, במיוחד כאשר זה נמשך זמן רב של כמעט שנה עד שניתן פסק דין. רשלנות זו מצדיקה חיובה של המבקשת בהוצאות, אך אינה מצדיקה דחיית בקשתה, שעה שלגוף העניין ראוי לברר את שאלת האחריות, כמו גם את שיעורו של הנזק.
אשר על כן, אני מבטלת את פסק הדין מיום 9.11.09.
אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבה, ללא קשר להמשך ההליך המשפטי, בסכום של 2,500 ₪ ומע"מ. סכום זה יש לשלם תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
על המבקשת להגיש כתב הגנה תוך 30 יום, שאם לא כן ניתן יהיה לשוב וליטול נגדה פסק דין.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י"ח אדר תש"ע, 04 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.